דום נשימה בשינה
(OBSTRACTIVE SLEEP APNEA)

כמעט כולנו מפסיקים לנשום בלילה למשכי זמן קצרים.
זה דבר נורמלי בהחלט.
הבעיה היא שאצל חלק מהאנשים ההפסקות הללו הן ארוכות יותר בעיקר תכופות יותר. כשמספר הפסקות הנשימה עולה על 20 בשעת שינה הדבר מוביל לאספקת חמצן לקויה לגוף והאדם מוגדר כלוקה קשה בתסמונת דום נשימה בשינה. 
בסופו של דבר, דום נשימה בשינה היא הפרעה שעלולה לסכן חיים.

למה זה קורה?
בגלל רפיון של שרירי הצוואר והגב המוביל לכך, שהם אינם תומכים כמו שנדרש בדרכי האוויר. התוצאה היא הצרה וחסימה של האוויר שנכנס לגוף ולכן גם של כמות החמצן הטרי שהגוף מקבל. 

מהם גורמי הסיכון העיקריים לדום נשימה בשינה?
♦ השמנה מעלה את הסיכון פי 4, ככל הנראה בגלל הצטברות של שומן באזור קנה הנשימה.
♦ מבנה צוואר עבה ובעיות מבניות נוספות (כמו שקדים מוגדלים אצל ילדים).
♦ מין: גברים סובלים פי 2 ביחס לנשים
♦ גיל: עם העלייה בגיל הסיכון לתסמונת עולה.
עישון: מעלה את הסיכון פי ♦ 3!

מהם התסמינים הנפוצים של תסמונת דום נשימה בשינה?
♦ נחירות
♦ יובש בפה
♦ יקיצות (הרבה פעמים פתאומיות, שמלוות בקוצר נשימה ובבהלה)
♦ עדות להפסקת נשימה על ידי אדם אחר (בן/בת הזוג למשל)

מהן ההשלכות האפשריות ללוקים בתסמונת?
ההשלכות הן החל מירידה משמעותית באיכות החיים, כולל ישנוניות מסכנת חיים: לאנשים עם OSA סיכון גבוה משמעותית להיות עורבים בתאונת דרכים או עבודה, והם מועדים יותר לחלות במגוון מחלות החל מסוכרת סוג 2 ועד מחלות לב ושבץ - מחלות קשות שעלולות להוביל לתמותה.

איך מאבחנים?
על ידי בדיקת שינה במעבדת שינה. חושדים שיש לכם OSA? שתפו את הרופא/ה שלכם ובקשו הפניה לרופא/ת שינה או נוירולוג/ית להמשך בירור.

איך מטפלים?
הטיפול הראשוני והבסיסי הוא טיפול באורחות חיים: ירידה במשקל, הפסקת עישון.
במקרים הקשים יותר, הטיפול המומלץ והיעיל ביותר הוא שימוש במכשיר CPAP = Continuous Positive Air Pressure
סיפאפ הוא מכשיר שמזרים אוויר בלחץ חיובי בתוך צינור שמחובר למסכה שמורכבת על האף והפה במהלך השינה.
תנשמו. זה הכי חשוב 😊.