זיהומים העוברים במגע מיני אינם זיהומים ייחודיים לקהילה הלהט"בית. מדובר בזיהומים אוניברסליים השכיחים בכל חלקי האוכלוסיה – גברים, נשים, סטרייטים ולהט"בים. הסיכון להידבק בזיהומים אלה קשור יותר במידת החשיפה מאשר בפרקטיקה המינית. ככל שמספר הפרטנרים לסקס עולה, הסיכון להידבק עולה. בכל זאת, במהלך העשור האחרון נצפית עליה תלולה בשיעור זיהומים אלה בקרב בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים, ובעיקר אלה המטופלים בטיפול מונע ל-HIV טרם חשיפה PrEP.
זיהומים העוברים במגע מיני הם זיהומים שכיחים, ולרב רופא המשפחה מיומן לעשות אבחנה ולהציע טיפול נכון. ולכן, אם יש לכם סימנים של זיהום שכזה – רופא המשפחה הוא הכתובת הראשונה לאבחנה וטיפול. בנוסף, מאוחדת מפעילה מרפאה ייחודית לזיהומים העוברים במגע מיני הפועלת במרכז הרפואי שפרינצק בת"א.
ישנם מספר זיהומים בהם האבחנה והטיפול מסובכים יותר או עם ביטויים אשר לא תמיד פשוט לזהות. במקרים שכאלה רצוי שרופא מומחה יהיה מעורב במהלך הטיפול.
- עגבת היא מחלה שהביטויים הגופניים שלה מגוונים ביותר והשכיחות שלה בעשורים האחרונים יותר מהכפילה את עצמה. מעבר לביטויים ה"רגילים" של המחלה (ובהם פצע באיבר המין, חלל הפה או פי הטבעת בשלב הראשון, ופריחה מפושטת בשלב השני) יתכנו ביטויים פחות מוכרים. רבים מהנדבקים מרגישים תחושה כללית רעה, חום וחולשה. דלקת של הכבד (הפטיטיס) מופיעה בשיעור לא מבוטל של המקרים ולעתים הרופאים אינם מודעים שמדובר בביטוי של העגבת בכבד ושוגים בברורים ארוכים ולא נחוצים. טעות נוספת היא לחשוב שביטויים נוירולוגיים (במערכת העצבים) הם ביטויים מאוחרים של עגבת שנתקלים בהם רק שנים רבות אחרי ההדבקה. האמת היא כי שכיח להיתקל בסיבוכים של עגבת במערכת העצבים כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, ובכלל זה דלקת קרום המח, שיתוק עצבי הפנים, פגיעה בשמיעה או בעיניים. לביטויים נוירולוגיים אלה משמעות גדולה כי הם מכתיבים טיפול שונה מההרגיל בעגבת (דורשים אשפוז וטיפול באנטיביוטיקה לוריד), ובהעדר מודעות לכך עלול המטופל לקבל טיפול שגוי ששם אותו בסיכון לסיבוכים מאוחרים. זו הסיבה שעגבת היא זיהום שלגביו כדאי תמיד להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות ולשם כך בדיוק נפתחה המרפאה של מאוחדת לזיהומים העוברים במגע מיני בת"א.
- פרוקטיטיס – זיהום של הרקטום. נגרם בעיקר על ידי שני חיידקים - כלמידיה וגונוריאה (חיידק הזיבה) המוכרים יותר כגורמים לדלקת של השופכה (אורתריטיס). במגע מיני אנאלי חיידקים אלה נכנסים לרקטום ועלולים לגרום לדלקת. הביטוי הוא לרב יציאה דמית או מוגלתית, שלשול דמי, כאבים ביציאה, וצורך תכוף לרוץ לשירותים להתרוקן גם אם לא יוצא כלום. אם אתם מקיימים יחסי מין אנאלים וחווים כאלה סימנים – כדאי לשתף את הרופא בהרגלי המין שלכם, כי רופאים רבים עלולים לטעות ולחשוב שמדובר במחלת מעי לא זיהומית. במקרים של פרוקטיטיס בגבר המקיים יחסי מין עם גברים יש מקום לשלוח מטוש לבדיקת PCR לבדיקת כלמידיה וזיבה, ובמידת הצורך להתחיל בטיפול אנטיביוטי מתאים. במידה ומאבחנים כלמידיה במטופל עם פרוקטיטיס הטיפול האנטיביוטי עשוי להיות ארוך במיוחד (3 שבועות) מכיוון שחלק מזני הכלמידיה (LGV, lymphogranuloma venereum) יכולים לגרום למחלה החודרת את רירית המעי ולכן קשה מאוד להכחדה ולטיפול.
- מיקופלסמה גניטליום – מדובר באחד החיידקים השכיחים הגורמים לדלקת של השופכה (אורתריטיס). הבעייתיות הקשורה בחיידק זה היא נטייתו להיות עמיד לאנטיביוטיקה מקבוצות שונות. בנוסף, חיידק זה עלול לפתח עמידות לאנטיביוטיקה בקלות ולכן שימוש לא נכון באנטיביוטיקה מכשיל את הטיפול בו. במקרים רבים בהם מטופל עם דלקת של השופכה עלול לקבל מרופא ראשון טיפול אנטיביוטי שלא רק שאינו מחסל את החיידק אלא משרה עמידות לאנטיביוטיקה ולכן כשהמטופל מגיע למומחה לא נותרות אופציות טיפוליות מתאימות. במחקר שערכנו במאוחדת לאחר סיכום עשור של בדיקות PCR בשתן נוכחנו לדעת כי מיקופלסמה גניטליום הוא החיידק השני בשכיחותו הגורם לדלקת של השופכה (אחראי לרבע עד שליש מכלל המקרים). לא נדיר להיתקל במקרים בהם מגיע מטופל עם דלקת בשופכה הנגרמת ע"י מיקופלסמה גניטליום שאין כבר אף טיפול אנטיביוטי שמצליח להכחיד את הזיהום. אם יש לכם דלקת ובבדיקת השתן זוהה מיקפולסמה גניטליום – בקשו מהרופא שלכם להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות.
- אבעבועות הקוף – מדובר אמנם בזיהום שלא הוגדר "מחלת מין" ולא קשור לקבוצה חברתית מסויימת,
אולם בהתפרצות הנוכחית שהחלה באירופה במאי 2022 רב המקרים הופיעו בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים, ולכן רצוי להיות עירניים בהקשר זה – הן מבחינת התגוננות והפחתת חשיפה, והן מבחינת הצורך לפנות לרופא במקרה ומופיעים תסמינים חשודים.
בהתפרצות הנוכחית רב ההדבקות התרחשו בעקבות מגע מיני, או מגע קרוב של עור בעור. מקרים רבים נרכשו בארועי “super spreader” – כאשר המחשבה היא שאנשים רבים נדבקו מאדם אחד בארוע הדבקה המוני בשל צפיפות ומגע הדוק (תוארו מקרי הדבקה בסאונה ובמסיבת ענק). מדובר במחלה המתבטאת בפריחה עורית אופיינית (כתמים עוריים ההופכים לשלפוחיות ואז למוגליות) יחד עם הגדלת קשרי לימפה, חום וחולשה. בשיעור לא מבוטל מופיעה הפריחה באזור איבר המין, ותוארו מקרים רבים שהתבטאו בדלקת של הרקטום (פרוקטיטיס) עם כאבים קשים בפי הטבעת, הפרשה ודימום.
רב המקרים שתוארו לאחרונה היו מקרים של מחלה קלה, אולם החשש הוא מהופעת מחלה משמעותית יותר, וסיכון לסיבוכים באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, נשים בהריון וקבוצות אחרות באוכלוסיה. סיבוכים אלה כבר החלו להופיע ומספר מקרים של מחלה קשה במדוכאי חיסון תוארו בברזיל ובספרד, כולל מקרי תמותה.
מאוחדת פתחה נקודות דיגום בהם ניתן לשלוח בדיקה לאבעבועות הקוף במרפאות בכל רחבי הארץ. במידה ומופיע חשד להדבקה – מומלץ לפנות לרופא המשפחה אשר יוכל להפנות את המבוטח לבדיקה במהירות.
בנוסף, אפשר לקבל את החיסון לאבעבועות הקוף בכל סניפי מאוחדת. לאור המחסור העולמי בחיסונים קבע משרד הבריאות קבע קריטריונים לקבלת החיסון למי שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה (ובכלל זה מי שמטופלים בPrEP – הטיפול המונע להדבקה ב-HIV, כמו גם אנשים החיים עם HIV שנדבקו במהלך חצי השנה האחרונה בזיהום אחר העובר במגע מיני – כלמידיה, זיבה או עגבת). במידה ואתם עונים על הקריטריונים לחיסון – פנו בהקדם לרופא המשפחה וזה ישלח אתכם להתחסן. - שימוש עודף באנטיביוטיקה – מטופלים רבים אינם מודעים לכך שטיפול נרחב באנטיביוטיקה שלא לצורך לא רק שאינו מועיל אלא עלול לגרום לנזק קשה. עבודות מחקריות רבות הראו שעמידות לאנטיביוטיקה שכיחה יותר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. מדובר בתופעה שהיא תוצאה הן של שכיחות גבוהה יותר של זיהומים העוברים במגע מיני, אך לפעמים השימוש העודף נובע לא מזיהום אמיתי אלא מחרדה מפני הדבקה ולחץ על הרופא לרשום אנטיביוטיקה, או אף שימוש "מניעתי" באנטיביוטיקה. מדובר בתופעה מסוכנת שכן מתרבים הדיווחים על עמידות נרחבת לאנטיביוטיקה של חיידקי עגבת, זיבה ומיקופלסמה גניטליום, כולל חיידקים שעמידים לכל טיפול אנטיביוטי קיים. העצה הטובה שניתן לתת בהקשר זה – להשתמש באנטיביוטיקה רק לאחר ייעוץ מעמיק עם רופא מנוסה ואחראי, והימנעות מטיפול אנטיביוטי שלא לצורך.