מקצוע הריפוי בעיסוק נועד לסייע למטופל לרכוש יכולות המאפשרות תפקוד ועצמאות מירבית על מנת לשפר את איכות חייו מתוך התייחסות לגילו, כישוריו, שאיפותיו וסביבתו. ההתערבות בריפוי בעיסוק ילדים מתייחסת להשתתפות הילד בתחומי העיסוק השונים בבית, בגן או בבית הספר כמצופה מבני גילו. תהליך מתן השירות בריפוי בעיסוק כולל הערכה, התערבות ומדידת תוצאות, תוך התמקדות בתפקוד לכל אורך התהליך.
מטרת ההתערבות בריפוי בעיסוק ילדים הנה לשפר את איכות ההשתתפות של הילד בתחומי העצמאות בתפקודי היום יום, למידה, משחק ופנאי, והשתתפות חברתית. הקושי בהשתתפות הינו על רקע ליקוי מוטורי, סנסורי, קוגנטיבי, מיומנויות תקשורת ו/או יחסי הגומלין והשילוב ביניהם. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בקשיים בביצוע, באיכות הביצוע, בהימנעות מביצוע, חוסר יוזמה, חוסר עצמאות, השתתפות במגוון צר של פעילויות, חוסר שביעות רצון וחוסר הנאה מהתפקוד.
בתהליך האבחון יש חשיבות לאיסוף מידע מן ההורים, הרופא ומסגרת החינוך וזאת כדי לגלות עוצמות וקשיים ולאתר את הגורמים המאפשרים או המעכבים תפקוד. בנוסף, מתקיים מפגש אבחוני אשר לאחריו נקבעת תכנית הטיפול ומטרותיה וכן מסגרת ומשך ההתערבות. לעתים קיים צורך בסדרה קצרת טווח, בינונית או ארוכה, טיפול קבוצתי או הדרכה בלבד. את התכנית קובעים הגורמים המקצועיים.
בתהליך ההתערבות על ההורים להיות שותפים מלאים הן בקביעת מטרות הטיפול והן ביישום התכנית הטיפולית בבית כדי להעצים תפקוד יומיומי. הקשר הטיפולי הנו משמעותי ויוצר סביבה בטוחה ומאפשרת בה הילד יכול להתנסות בתחומי הקושי שלו תוך הזדמנות להעצמה, יוזמה וחוויות של התמודדות והצלחה. במקביל, לקשר המשפחתי משמעות רבה בתהליך ההתערבות, כאשר שותפות זו משמעותה העברת הדגש ממיקוד בסביבה טיפולית למיקוד משפחתי בסביבה הטבעית.