כאבי כתף הם שכיחים ביותר ועשויים לנבוע הן ממפרק הכתף עצמו והן מגורמים חיצוניים לו. כאבים אלה יכולים להקרין על אזורים נוספים בגוף, ובין היתר, לגרום לכאבים בעמוד השדרה ובית החזה, נימול בידיים וקשיי נשימה.
בשל המורכבות והקשר של מפרק הכתף לעמוד השדרה ובית החזה, מדובר באתגר לא קל מבחינה טיפולית. לפני הכול, חשוב לאבחן את הבעיה באופן מדויק ולטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטום בלבד. הטיפולים כוללים אפשרויות שמרניות וניתוחיות – כל מטופל והטיפול המתאים והנכון למצבו. דרך אבחנה מדויקת וטיפול נכון ומהיר, אפשר למנוע סבל בקרב המטופלים ואף למנוע נכות ומגבלות תפקודיות.
מה הגורמים לכאבי כתף?
מפרק הכתף מורכב מארבעה מפרקים שונים שיחד מאפשרים גמישות וטווח תנועה רחב. גמישות המפרק ומורכבותו האנטומית גורמים לו להיות פגיע במיוחד. העובדה כי פעולות יום-יומיות רבות כוללות שימוש בידיים וכתפיים, בשילוב רגישותו של המפרק, מובילה לכך שכאבי כתפיים הם נפוצים ביותר.
הגורמים השכיחים ביותר לכאבי כתפיים הם יציבה לא נכונה, הרגלי עבודה לקויים מול המחשב, עומס כתוצאה מפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, חבלות ונפילות. וחוץ מזה המשפט "לסחוב את כל העולם על הכתפיים" לא נאמר סתם: הנטייה של אנשים להחזיק את המתח בכתפיים גורמת להקשחת שרירי הכתפיים, השכמות והצוואר, ונוקשות זו אט אט עלולה להוביל לדלקות וכאבים.
מצב שכיח שגורם לכאבים ונובע מיציבה לקויה כולל הטיית הראש קדימה וגלגול הכתפיים לפנים. במצב זה שרירי הצוואר והכתפיים נמצאים תחת עומס מתמיד. ענפי ספורט הידועים בנטייתם ליצור עומסים העלולים לפגוע בכתפיים כוללים טניס, שחייה, כדורעף וג’ודו.
מקור הכאב משתנה מאדם לאדם בהתאם להיסטוריה הרפואית שלו, החל מבעיות שריריות המקרינות למפרק הכתף ועד לבעיות מקומיות במפרק הכתף .
איך מאבחנים כאבי כתף?
אבחון כאבי כתף מתבסס על בדיקה גופנית מדוקדקת ובדיקות הדמיה שונות, בהתאם לצורך. לזיהוי נכון של מקור הבעיה יש חשיבות רבה בבחירת הטיפול המתאים. כאשר האבחנה מדויקת והטיפול מתבצע בשלב מוקדם סיכויי החלמה מאוד גבוהים, לרבות הפחתת הכאב וחזרה לתפקוד.
הבדיקה הראשונה, החשובה וההכרחית של הכתף היא צילום הרנטגן של הכתף, המסייע בגילוי בעיות רבות בכתף כגון: שינויים ניווניים במפרק הכתף, גידולי עצם ורקמות אחרות ושינויים במפרק עצמו.
כלים אבחוניים נוספים הם: בדיקה גופנית, הסתכלות, מישוש, בחינת טווחי התנועה, איתור חריקה או נוקשות, בדיקת כוח השרירים והיציבות, בדיקת אולטראסאונד, דימות תהודה מגנטית, טומוגרפיה ממוחשבת וארתרוגרפיה.
מהן הבעיות הנפוצות במפרק הכתף – והטיפול בהן?
כתף קפואה
הגבלה מכאיבה של תנועת הכתף עקב מעורבות של מפרק הכתף עצמו, ללא מעורבות של הרקמות הרכות (גידים, רצועות, שרירים) שבאזור הכתף. הסיבה להתפתחות מצב זה אינה ידועה. התסמין העיקרי הוא הגבלה בתנועת הכתף. כתף קפואה עשויה להוביל לדלקת כרונית הגורמת להתכווצות שרירי הכתף, למוגבלות קשה ולכאבים.
הטיפול: בשלב הראשון הקלת הכאב באמצעים תרופתיים או בעזרת חסם עצבי רום-שכמתי חוזר ומנוחה למפרק. לאחר מכן, ניתן לטפל באופן הדרגתי לשחרור הנוקשות, חיזוק השרירים ושחזור טווחי התנועה של הכתף באמצעות פיזיותרפיה או הידרותרפיה (טיפול במים).
תסמונת הצביטה
תסמונת שכיחה הכרוכה בכאב ומגבלות תנועה של הכתף הנגרמת עקב צביטה של הרקמות הרכות במפרק. בעיה זו מתרחשת מסיבות שונות, כגון טראומה, הליכים ניווניים בכתף או ביצוע תנועות הרמת כתף חוזרות.
הטיפול: בשלב האקוטי יש לטפל באזור הדלקתי כדי להקל על הכאב. ניתן לעשות זאת במספר דרכים, כגון אולטרסאונד, טיפול חשמלי, קירור המקום, תרגילי מתיחה, טיפול ידני וטיפול תרופתי (הזרקות או מתן תרופות אנטי דלקתיות). בשלב הבא מטפלים בבפיזיותרפיה בחיזוק והארכת השרירים, שיפור היציבה וכדומה. במקרים בהם הטיפול השמרני אינו יעיל, יהיה צורך בהתערבות ניתוחית כמו ארתוסקופיה.
דלקת בגיד
הגיד הוא מעין כבל שמחבר את השריר לעצם ומאפשר לנו את תנועת היד והכתף, אך הוא נשחק באיטיות לאורך הזמן. הגידים הנפוצים ביותר בכתף הם ארבעה גידי השרוול המסובב, שיחד עם שרירים קטנים, מכסים את ראש עצם הזרוע העליון ומשמרים אותו בשקע הכתף. השרוול המסובב בעצם מאפשר לנו את תנועת הכתף ואת היציבות שלה.
הטיפול: בשלב הראשוני מטפלים בעזרת קירור המקום ומנוחה מהתנועה שגורמת להחמרה בכאבים (לעתים משתמשים בתומך או קיבוע). בשלבים החריפים של הדלקת מטפלים באמצעים להפחתת דלקות, לרבות לייזר רך, אולטראסאונד וגלי הלם. במידה והטיפול אינו אפקטיבי, המטופל יופנה לקבלת טיפולים תרופתיים אנטי דלקתיים הכוללים זריקות על בסיס סטרואידים. במקרים נדירים תידרש התערבות כירורגית.
קרע של השרוול המסובב
גידי השרוול אחראיים לייצב את מפרק הכתף ולסובב את הזרוע כלפי חוץ. העמסה או שימוש יתר בשרירים הללו עשוי להוביל לקרע של אחד או יותר מארבעת השרירים המסובבים בכתף או בגידים עצמם. כאשר גידי השרוול המסובב ניזוקים, הכתף עשויה להיות נוקשה, כאובה ולעתים תופיע הגבלה בתנועות או חולשה.
הטיפול: התוכנית הטיפולית משתנה ממטופל למטופל בהתאם לגיל, סוג הקרע, מיקומו וגודלו. לרוב, בקרב צעירים עם קרע בעובי מלא וככל שהקרע גדול יותר, יש נטייה לתיקון הקרע בניתוח. לעומת זאת, בגיל המבוגר אינו תמיד יעיל במקרים של קרע גדול. כאשר מתפתחים שינויים של המפרק על רקע הקרע של השרוול המסובב, ניתן לבצע החלפה של המפרק (Arthroplasty) למפרק מסוג מיוחד הנקרא "כתף הפוכה". טיפול שאינו ניתוחי כולל את השיטות שהוזכר לעיל, כגון פיזיותרפיה.
דלקת מסוידת של גידי הכתף
תהליך דלקתי (לא זיהומי) של גידי הכתף שסיבתו אינה ידועה. דלקת גורמת למשקעים של סידן בתוך הגידים וכתוצאה מכך לכאבים חזקים.
הטיפול: במצב אקוטי, מומלץ טיפול נגד כאבים בנוגדי דלקת ובתרופות נרקוטיות בשילוב פיזיותרפיה. כאשר קיימת הפרעה ממושכת בתפקוד ובאיכות החיים, ניתן לשקול טיפול בגלי הלם או ניתוח ארתרוסקופי בו מנקים את ההסתיידויות בגידים. במקרים רבים, המחלה חולפת מאליה גם ללא כל טיפול לאחר מספר מחזורים של שקיעת סידן והיעלמותו באופן טבעי.
דלקת מפרקים
נובעת כתוצאה מקשת רחבה של גורמים כגון קרע של השרוול המסובב, תסמונת הכתף הקפואה ועוד. מאופיינת בכאבים, חום מקומי, אדמומיות, נפיחות ופגיעה תפקודית של האיבר או של הרקמה הפגועים. ישנה אבחנה בין דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים זיהומית ודלקת מפרקים שגרונית.
הטיפול: בדלקת מפרקים ניוונית מטפלים באמצעות מתן טיפול תרופתי. הזרקה תוך-מפרקית יכולה להקל את הכאבים בשלבים ראשוניים של המחלה. כאשר הכאבים וההגבלה התפקודית מתגברים רצוי לשקול גישה ניתוחית להחלפת מפרק הכתף. בדלקת מפרקים שגרונית, טיפול מערכתי ומעקב רציף עשויים לעצור את התקדמות המחלה. טיפול ניתוחי להחלפת מפרק מומלץ במידה ויש התקדמות של המחלה וטרם הופעת שינויים אנטומיים מתקדמים המקשים על השתלת מפרק מלאכותי.