כשאנו שומעים את המילה "גידול", אנו מיד מקשרים אותה למילה "סרטן" ונתקפים רתיעה. סרטן הוא שמה הכולל של קבוצת מחלות המתאפיינות בגידול בלתי מרוסן של תאים, שהם מבנים זעירים מהם מורכבים האיברים והרקמות בגוף. לרוב, התאים הללו מתחלקים באופן מסודר ומבוקר. אך במצב של תאים סרטניים התהליך הזה יוצא מכלל בקרה והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא הרף. אף על פי שבכל הגידולים קיימת מוטציה סרטנית, לא כולם ממאירים, ואף יותר מכך - מרבית הגידולים מתבררים לאחר בדיקה כשפירים. ההבדל בין גידול ממאיר לגידול שפיר טמון ביכולת הגידול הממאיר להתפשט ולייצר גרורות. גידולים שפירים, לרוב נחשבים לפחות מסוכנים ולקלים יותר לריפוי. בכתבה זו נבין מה ההבדל בין סוגי הגידולים וכיצד מאבחנים אותם.

מהו גידול שפיר?
גידול שפיר הוא גידול מקומי, שאינו מתפשט לחלקי גוף אחרים, משום שהוא מכיל תאים רגילים שאין להם יכולות ממאירות ליצור גרורות, כלומר לנדוד לאזורים רחוקים יותר. מסיבה זו, גידולים כאלה מזיקים פחות מגידולים ממאירים. עם זאת, הם עלולים להפעיל לחץ על הרקמות הסמוכות להם, דבר שעשוי להזיק לאיברים חיוניים. למשל, ללחוץ על כלי דם ולהפריע לזרימה של הדם. בנסיבות מסויימות, גידול שפיר יכול להשתנות ולהפוך לגידול ממאיר. לרוב, גידול שפיר ניתן להסרה בהליך כירורגי. במרבית מהמקרים, הגידול אינו שב לאחר הסרתו ואינו מאיים על חיי החולה.
גידולים שפירים נפוצים, בין היתר, כוללים הגדלת ערמונית, מיומה (שרירן ברחם), היפרפלזיה של בלוטת יותרת הכליה, שומה וקרצינומה תוך צינורית, שלעתים מתפתח לסרטן השד.

מהו גידול ממאיר?
גידול ממאיר הוא גידול סרטני המורכב מתאים שיש להם את היכולת להתפשט לרקמות סמוכות בגוף, או שעלולים - בתהליך של יצירת גרורות - להתפשט לאזורים נוספים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. בהיעדר טיפול, התאים הללו עשויים לחדור לרקמות אחרות בגוף ולהרוס אותן או ליצור גידולים באיברים נוספים בגוף. גידול ברחם, למשל, עלול לשלוח גרורות גם לאיברים אחרים, כמו ריאות, כבד ועצמות. מסיבה זו, גידולים ממאירים נחשבים למסובכים ומסוכנים יותר. גם כאשר מסירים את הגידול הממאיר בניתוח, הוא יכול לחזור, משום שהתאים המרכיבים אותו עלולים לצמוח שוב, לנוע, לחדור לרקמות שונות בגוף ולפגוע בהן.
סוגי הגידולים הממאירים הנפוצים ביותר בישראל הם סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הריאות וסרטן בלוטות הלימפה.

כיצד מבדילים בין גידול ממאיר לגידול שפיר?
כאשר עולה החשד לגידול סרטני בגוף, יש לערוך בירור עד שמגיעים לאבחנה מדויקת הכוללת את סוג הגידול והשלב שבו הוא מצוי. הבירור יכול לכלול בדיקות רבות ומגוונות כמו בדיקות דם, בדיקות סקר כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה, בדיקות הדמיה שונות (צילומי רנטגן, CT או MRI) ועוד.
כאשר אושש החשד להימצאותו של גידול בגוף, יבדק האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. אף על פי שבדיקת MRI נחשבת למהימנה ביותר, היא אינה מצליחה להבחין בין גידול ממאיר לגידול שפיר. לכן, כאשר מזוהה גידול יש לבצע ביופסיה לצורך האבחון המדויק. בעקבות הביופסיה, כ-70% מהגידולים מתגלים כשפירים.
כדי להבחין בין רקמה סרטנית לרקמה שאינה סרטנית, אפשר גם לבדוק את מהירות וכמות אספקת הדם שמגיעה לאזור החשוד כגידול. זאת משום שההבדל בין גידול לרקמה בריאה הוא שלאזור הגידול, סרטני או שפיר, מגיעה אספקת דם רבה יותר ובמהירות גדולה יותר מאשר לרקמה נורמלית, עקב תכונות כלי הדם בגידול. בדיקה שכזו ניתן לבצע ע"י מיפוי של האזור החשוד עם חומר רדיואקטיבי המוזרק לדם. שיטה חדשה, שפותחה לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים ממכון ויצמן, מבחינה בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים באמצעות מכשיר תהודה מגנטית (MRI). שיטה זו מבקשת לחסוך מהנבדקים את הסבל הכרוך בביופסיות חודרניות.