אין ספק: זה אחד הנושאים המפחידים ביותר שמעסיקים את ראשם של הורים למתבגרים. אין כאן ביטחונות, לפחות לא כאלה שבאמת אפשר לסמוך עליהם: שימוש של מתבגרים בסמים, קלים או קשים, חוצה שכבות, מעמדות ומינים, והדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות בנידון הוא לא לוותר על המעורבות שלכם בחיי המתבגרים שלכם, גם כשהם מנסים להתרחק ולהתנתק. הנה מידע חשוב על כמה מהסמים הפופולאריים ביותר אצל בני נוער, וחשוב אף יותר: רשימת הסימנים שצריכים להדליק אצלכם נורת אזהרה.

נרגילה
הנה משהו שחשוב לדעת על התחביב הנפוץ והמפוקפק הזה: לחומרים המסרטנים שבטבק הנרגילה ישנה השפעה רבה יותר על הריאות בקרב מעשנים מתחת לגיל 15. במקרים מסוימים נוהגים לעשן את טבק הנרגילה כשהוא מעורב בחשיש או בגראס ולהחליף את המים במיכל הנרגילה במשקאות אלכוהוליים, וכך להעלות את הסיכון. בנוסף, נמצא כי עישון נרגילה מעלה באופן מיידי את לחץ הדם והדופק וגורם לעלייה משמעותית בשינויים כרומוזומליים.

קנביס
קנביס הוא כנראה הסם שהשימוש בו הוא הנפוץ ביותר בעולם, בכל צורותיו (מריחואנה, חשיש, גנג'ה, צ'אראס). מקור הקנביס בצמח ה-Cannabis Sativa, המכיל יותר משישים חומרים קנבינואידים. לאחד מהם, ה-THC , מיוחסות השפעות פסיכיאטריות שונות.

שימוש בקנביס מוביל לפחדים ואי שקט, שמתחלפים תוך מספר דקות בתחושה של רוגע. בהמשך יכולים להופיע עליזות יתר (אופוריה), לחץ דיבור, מעוף מחשבות (אסוציאציות), הזיות (הלוצינציות), הפרעות ראייה (תפיסה שגויה של צבעים וצורות גיאומטריות, עיוות פני אנשים וכדומה), עיוות בתפיסת הזמן, עלייה ברגישות לתחושות, למראות, למגע, לטעם ולקולות, וכעבור כשעתיים ניכרת הרגשת עייפות.
נטילה מתמשכת של הסם פוגעת בחשיבה (קוגניציה), בריכוז, בקשב, בזיכרון לטווח קצר, ביכולת המילולית ובכושר הלמידה. כמו כן, עלולים להופיע קשיים פסיכומוטוריים, בקואורדינציה ובתחושה, וייתכן דלדול בקליפת המוח ונזק לנוירונים במערכת הלימבית במוח. קיים מידע על כך שקנביס עלול להוות גורם מאיץ להתפתחות מחלות נפש ובעיקר לפסיכוזה סכיזופרנית. בדרך כלל, ההפרעות חולפות לאחר הפסקה של חודש עד חודשיים בלקיחת הסם.

אקסטזי
ה"סם של הצעירים". השימוש בהם מתחיל אצל בני נוער בערך מגיל 14, ללא הבדל במעמד חברתי, כלכלי, דת, גזע או מין. כחמישה אחוזים מהצעירים בארצות הברית התנסו באקסטזי, ובארץ השכיחות מתקרבת לשיעור דומה.
החומר הפעיל שמצוי בכדור הקטן הזה נקרא MDMA, והוא פועל על המוליך הבין עצבי במוח הנקרא סרוטונין.
הסרוטונין אחראי לתפקודים שונים, כמו: מצב רוח, תיאבון, זיכרון, חשיבה, שינה, ערנות, ויסות חום הגוף ועוד. קל מאוד להגיע איתו למצב של התייבשות, מכיוון שהגוף לא מרגיש צמא; ואלה שכן מרגישים צמא, עלולים לצרוך כמויות לא מווסתות של מים ומסתכנים בגרימת עומס עצום על הכליות ושיבוש מנגנון ויסות הנוזלים בגוף.
תופעות נוספות המלוות שימוש באקסטזי הן: ראייה כפולה, הקצנה במצב הרוח (מ"היי" היסטרי ועד לדיכאון עמוק), אובדן כושר השיפוט ובוחן המציאות, פגיעה בכבד, עלייה בלחץ דם ופגיעה בלב עד כדי דום לב. ההתפכחות מהשפעת הסם מלווה אף היא בדיכאון למשך יום או יומיים.

חגיגת
בשנים האחרונות גבר בארץ גם השימוש בכדורי ה"חגיגת", שמקורם בצמח הגת החומר הפעיל בעלי הגת הוא הקאטינון, וכשהוא מרוכז בכדור ההשפעה גדולה פי כמה - ממש כמו הרואין וקוקאין. חומר מסוכן נוסף המצוי בכדור הזה הוא הקפאין. באחרונה פורסמו מקרים רבים של צעירים שהגיעו במצב קשה ליחידות טיפול נמרץ בבתי החולים בארץ לאחר שהשתמשו בכדורי "חגיגת". צעירים אלה סבלו מכאבי ראש חזקים, בחילות, הקאות, דופק מהיר, אי שקט ניכר והפרעות בתפקוד הלב, והיו אחדים שאף סבלו ממצב פסיכוטי, חרדות ודיכאון. שימוש משולב של ה"חגיגת" עם אלכוהול, אקסטזי או גראס, שנעשה אצל חלק מהצעירים, עלול לגרום לנזקים מוחיים בלתי הפיכים ולמוות.

אל מה כדאי לשים לב?
אצל ילדים שצורכים סמים ניתן למצוא מספר סימנים אופייניים, שלא היו קודם, העשויים להעיד על שימוש בסמים. זיהוי מוקדם של סימנים אלה יכול להציל חיים:

הסתגרות יתר - בחדר, במקלחת או בשירותים
הידרדרות בלימודים - חוסר השקעה בהכנת שיעורי הבית, ירידה בהישגים, תלונות מבית הספר על איחורים והיעדרויות.
בעיות בתפקוד ובהתנהגות - חוסר משמעת, התחצפויות, סף גירוי ותסכול נמוך, התפרצויות זעם, כעסים בלתי מוסברים, תופעות של שכחה ובעיות בזיכרון, קושי בדיבור, בריכוז, בקואורדינציה ובשיווי המשקל.
שינויים קיצוניים במצב הרוח - ממצב של דיכאון עמוק למצב של אופוריה חדה.

חשאיות - לגבי תכניות, יציאות ובילויים.
גניבות - היעלמות של כספים ודברי ערך מהבית; צורך פתאומי בהעלאת דמי הכיס ללא סיבה.
שינויים בתיאבון - התקפי זלילה האופייניים למעשני גראס, או אובדן תיאבון אצל המשתמשים באקסטזי, טריפים, ספידים, הרואין וקוקאין.
בעיות שינה - עייפות יתר וישנוניות במשך היום; בילויים במשך כל הלילה, גם כשיש בית ספר למחרת.
הרגלי עישון - הילד עובר מעישון סיגריה רגילה לסיגריה מגולגלת, נרגילה, או מקטרת (ייתכן כי הם מכילים לא רק טבק).
שינויים גופניים - רזון, עיניים אדומות (ושימוש תכוף בטיפות עיניים), אישונים מורחבים, רעד, דופק מואץ, הזעת יתר ועייפות.

אם הבחנתם בכמה מסימני האזהרה הללו, השתדלו לגלות התעניינות והקשבה. המתינו לשעה רגועה ופתחו שיחה עם הילד. במצב של חשד, הרשו לעצמכם לפלוש לפרטיות של הילד ולבדוק את הנעשה בחדרו ובמגירותיו. במקביל, פנו לייעוץ אצל גורם מקצועי (רופא, "אל סם"). לעתים זה יכול להיות עניין של חיים ומוות וכדאי לפעול במהירות, לפני שיהיה מאוחר מדי.