במהלך הריון תקין מתרחשים כמה שינויים במערכת השתן, כתוצאה מהצמיחה המהירה של הרחם וההשפעות ההורמונליות הנלוות: נפח הכליות עולה, וכך גם הפעילות שלהן.
הרחם המתרחב יוצר לחץ על השופכנים, הגורם להתרחבות המערכת המאספת. כיוון שהרחם "מסובב" ימינה, ההתרחבות אינה שווה ויש יתר לחץ על השופכן הימני. בגלל תנועה סיבובית זו השופכן הימני מתרחב ומתארך בחלק שמעל נקודת הלחץ, ובהמשך התרחבות של אגן הכליה הימני.
התרחבות זו מתרחשת בכ- 86% מהנשים ההרות. זרימת השתן באזור זה איטית יותר, ועל כן אזור זה חשוף יותר להתפתחות של זיהומים.

זיהום תת קליני

זיהום זה מוגדר כצמיחה של פחות ממאה אלף מושבות חיידקים, ומאופיין בחוסר תופעות קליניות מוכרות, כמו למשל צריבה בעת מתן שתן, הרגשת דחיפות ותכיפות במתן שתן, חום וכאבים במותניים.
הטיפול: כולל שתייה מרובה ותוספת של תכשירים אנטיביוטיים, המתרכזים במערכת השתן ומותאמים לסוג החיידק המזהם. תכשירים אנטיביוטיים אלו אינם פוגעים בעובר ומותרים לשימוש במהלך ההריון. באחרונה פותחו גם כמה סוגים של תכשירים לא אנטיביוטיים, המחסלים ביעילות את החיידקים במערכת השתן.

דלקת בדרכי השתן התחתונות

מחלה זו מערבת בעיקר את שלפוחית השתן. התסמינים הקליניים הם צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות והרגשה של התרוקנות לא מלאה. דלקת זו יכולה להופיע גם ללא זיהום תת קליני קודם. המזהמים השכיחים הם חיידקים של מערכת העיכול.
הטיפול: על ידי אנטיביוטיקה או תכשירים אנטי-בקטריאליים לא אנטיביוטיים. לרוב מספיק טיפול חד פעמי, אך מומלץ לחזור על תרבית השתן לאחר הטיפול לשם הוכחת יעילותו.

דלקת בדרכי השתן העליונות

מחלה זו מופיעה באחוז וחצי מהנשים ההרות, ומערבת את אגני הכליות. זו מחלת חום קשה, שבה החום יכול להגיע עד לארבעים מעלות, והוא מלווה בצמרמורות. בחמישה עשר אחוז מהמקרים ישנה הופעה של חיידקים בדם.
במהלך בדיקה תורגש רגישות ניכרת וכאבים באזור המותניים, לרוב במותן הימנית. עקב החום והצחיחות יכולים להופיע צירים, העלולים לגרום ללידה מוקדמת.
הטיפול: ניתן לרוב באשפוז - עירוי נוזלים, תכשירים אנטיביוטיים רחבי טווח, הורדה של החום ולפי הצורך טיפול עוצר צירים. במקביל מבצעים תרביות דם ושתן, ומשנים את התכשירים האנטיביוטיים בהתאם לתשובות התרביות. אם המחלה מטופלת נכון היא עוברת תוך כמה ימים, אך כארבעים אחוזים מהנשים יפתחו במשך ההריון זיהומים נוספים, רובם תת קליניים.
לכן מומלץ לעקוב ולבצע תרביות שתן חוזרות, ובמקרים של זיהומים חוזרים לטפל על ידי מתן קבוע של תכשיר אנטיביוטי או אנטיבקטריאלי מניעתי.