רשתית העין היא שכבה של רקמה עצבית המכסה את החלק הפנימי של גלגל העין, האזור שבו מתרחש גירוי על ידי אור המעביר את תחושת הראייה למוח. תפקידה של הרשתית הוא להיות מעין שלוחה של המוח - לקלוט את גלי האור ולעבד אותם לאותות חשמליים כדי שיגיעו באמצעות עצב הראייה למרכז הראיה במוח.

איך בנויה הרשתית?
כאשר קרן אור חודרת אל העין שלנו היא עוברת קודם דרך הקרנית והעדשה של העין, עד שהיא מגיעה אל הרשתית.

הרשתית היא למעשה רקמה שקופה הבנויה מעשר שכבות שנראות בבירור במיקרוסקופ. אחת מהשכבות מכילה תאים פוטורצפטורים (קולטי אור), תאים הקולטים פוטונים של אור. שכבת התאים הפוטורצפטורים בנויה משני סוגי שכבות חיצוניות של תאים: תאים קנים (rods), הפעילים בתאורת הלילה ואחראים על שחור ולבן, ותאים מדוכים (cones), הפעילים בתאורת יום ואחראים על שלושה צבעים (אדום, כחול, ירוק). קרני האור הנכנסות לעין עוברות את כל שכבות הרשתית השקופות עד שהן מגיעות לקנים ולמדוכות.

אספקת הדם לרשתית העין ניזונה בשליש החיצוני שלה מהשכבה הקוריאוקפילרית (Choriocapillaris), שכבה המורכבת בעיקר מכלי דם קטנים, ושני שליש הפנימיים של הרשתית מקבלים אספקת דם מהעורק הראשי של הרשתית (central retinal artery). מאחר שאין השקה בין שתי מערכות אלו והן מפוצלות, פגיעה באחת מהן עלולה לגרום לנזק קשה ברשתית העין.

המחלות הנפוצות ודרכי הטיפול בהן
כדי לשמור על תפקידה של הרשתית בהמרת גלי האור לתמונה, עליה להיות שלמה ובריאה. כל פגיעה במבנה של הרשתית פוגע למעשה בראייה תקינה.

המחלות הנפוצות ברשתית הן:

1. היפרדות רשתית – מצב בו חודרים נוזלים אשר גורמים להיפרדות הרשתית מן הרקמות המזינות אותה בדופן העין. היפרדות רשתית מתבטאת בטשטוש בעין אחת, הבזקי אור, הופעת נקודות שחורות או "זבובים". הגורמים הנפוצים להיפרדות הרשתית הם פגיעה בעין, ניתוח עיניים קודם, היסטוריה משפחתית ושינוי מבנה העין המתרחש עם הגיל. רק באמצעות רופא ניתן לאבחן באופן ודאי מצב של היפרדות רשתית. זהו מצב הדורש טיפול מתאים על מנת למנוע נזק בלתי הפיך עד כדי עיוורון. במרבית המקרים, הטיפול בהיפרדות רשתית הוא באמצעות ניתוח.
   
   
2. ניוון רשתית – מחלה זו פוגעת במרכז הרשתית, אזור המכונה מקולה. בשלב הראשון המחלה פוגעת בתאי השכבה שמתחת לרשתית, בשלב השני המחלה גורמת לצמיחת כלי דם בלתי תקינים ברשתית. ניוון רשתית מתבטא בפגיעה בחדות הראייה, בתפיסת שטח השדה ובעיוות בראייה. הגורמים הנפוצים למחלה הם גיל (מעל 50) והיסטוריה משפחתית. ניוון רשתית היא מחלה הדורשת טיפול מוקדם ככל שניתן, כדי למנוע התדרדרות ואבדן ראייה. הטיפול הנפוץ הוא הזרקה תוך עינית של חומרים העוצרים גדילת כלי דם בלתי תקינים.
   
   
3. מחלות דלקתיות של העין – ישנם סוגים שונים של דלקות ברקמות העין והן מוגדרות בהתאם למיקומן בעין. אובאיטיס היא אחת מהמחלות הדלקתיות השכיחות אשר פוגעות בחלק הפנימי של העין, בין הלובן לרשתית, והיא עלולה לפגוע בראייה ואף לגרום לעיוורון, כמו גם להוות תסמין למחלה כללית אחרת. אודם, כאב וחדות בראייה, הם הביטויים הנפוצים למחלות דלקתיות בעין. הגורמים למחלות אלו הם רבים: החל ממחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, וכלה בגורמים סביבתיים כגון תזונה ושינויי מזג אוויר. הטיפול במחלות דלקתיות בעין משתנה בהתאם לגורם.
   
   
4. רטינופתיה וגלאוקומה – במקרה של רמות סוכר גבוהות בדם עלול להיווצר מצב בו כלי דם קטנים ברשתית ניזוקים. מחלה זו, הפוגעת בחולי סוכרת, נקראת רטינופתיה סוכרתית. הזנק בכלי הדם ברשתית גורם לדליפת נוזלים, לדימומים ולסתימת כלי הדם ולעיתים לאיבוד הראייה. התסמין הנפוץ למחלה הוא ירידה בחדות הראייה. גלאוקומה הוא סיבוך של רטינופתיה - מצב בו גדלים כלי דם חדשים לא תקינים ברקמות הגורמות לבעיות בניקוז הנוזלים מן העין. מצב זה יוצר לחץ תוך עיני ופוגע בעצב העין, כמו גם גורם לדלקת. ללא טיפול בגלאוקומה קיים חשש לאיבוד ראייה. התסמינים לגלאוקומה הם לרוב כאבים בעין וירידה בראייה. הגורמת לרטינופתיה וגלאוקומה היא מחלת הסוכרת. יש מספר טיפולים למחלות אלו, בהם טיפולי לייזר לסתימת דליפות, הזרקות תרופות לעין, טיפול תרופתי ולעיתים אף ניתוח.