מחלות זיהומיות הן מחלות שנגרמות בעקבות חדירת גורם מזהם לגוף, לרבות חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל. הזיהום יכול לעבור מאדם אחר, מבעל חיים, ממזון או מכל חשיפה לגורם נגוע אחר בסביבה. מהם התסמינים שעלולים להעיד על התפתחות מחלה זיהומית, איך ניתן לאבחן והאם יש אפשרות למנוע את ההידבקות? כל התשובות לפניכם.
מהם התסמינים לזיהום?
ברוב המצבים בהם תתפתח מחלה זיהומית הסימפטומים יהיו דומים, ויכללו חום, כאבי שרירים, חולשה, ואבדן תיאבון. במקרים מסוימים עשויים להופיע סימנים נוספים, בהתאם למיקום של הזיהום בגוף, לסוגו ולמצבו (האם הוא בשלב מוקדם או מתקדם). חשוב לדעת שיש מחלות זיהומיות העלולות לסכן חיים ללא טיפול, כגון דלקת ריאות או דלקת קרום המוח, וכן איידס. פנייה לעזרה רפואית מומלצת אם מתפתחים בין היתר, קשיי נשימה, פרכוסים, פריחה או נפיחות, וכמובן במקרה של נשיכה על ידי בעל חיים.
מהם הגורמים לזיהום?
חיידקים: חיידקים גורמים למחלות כמו דלקות גרון או זיהום בדרכי השתן, מצבים שנחשבים לקלים יחסית. אך חיידקים מסוימים עלולים לגרום גם למחלות חמורות, כמו שחפת או דלקת בקרום המוח.
וירוסים: ווירוסים גורמים למחלות שכיחות שלרוב גם הן יוגדרו כקלות וחולפות, כמו הצטננות.
פטריות: פטריות גורמות למחלות עור כמו גזזת או פטרת ציפורניים. במקרים מסוימים הן עלולות לגרום למחלות סיסטמיות (שיש להן השפעה על כמה מערכות בגוף) קשות בריאות ובמערכת העצבים.
טפילים: טפילים הם יצורים חיים, השוכנים בתוך או על גבי יצור חי אחר. טפילים פחות שכיחים בעולם המערבי ולכן הסיכוי להתפתחות מחלות זיהומיות כתוצאה מהם נמוך יותר. מלריה, לדוגמה, היא מחלה זיהומית טרופית הנגרמת מטפיל.
כיצד נדבקים במחלה זיהומית?
מחלה זיהומית עוברת במגע ישיר עם אדם החולה במחלה, באמצעות נשיקה, שיעול או עיטוש. הדבקה מתבצעת גם במגע עם בעל חיים הנושא גורם מזהם, בעקבות נשיכה או שריטה, וכן בחשיפה להפרשות של בעלי חיים. זיהום עשוי לעבור גם מאם לעובר בזמן ההריון, דרך חבל הטבור או במהלך הלידה עצמה. דרכים נוספות הגורמות להידבקות הן חשיפה למשטחים מזוהמים, אכילת מזון המכיל גורמים מזהמים, או מגע עם יתושים, פרעושים וכינים העלולים להיות נשאים של גורמים מזהמים שיכולים לעבור לבני האדם.
אנשים עם מערכת חיסונית פגיעה או חלשה יהיו חשופים יותר להידבקות במחלות זיהומיות, בין היתר, חולים במחלות אוטואימוניות, חולים המטופלים בסטרואידים, חולי סרטן, מושתלי איברים וחולי איידס.
איך מאבחנים מחלה זיהומית?
הזיהום בא לידי ביטוי במספר רב של מערכות בגוף, ולכן יש כמה בדיקות המסייעת לאבחון מחלה זיהומית:
בדיקות דם: ספירת תאי דם לבנים בבדיקת דם יכולה להעיד על זיהום בגוף, ובדיקת הדם הכללית אף מסייעת במקרים מסוימים באבחון הגורם לזיהום.
בדיקות שתן: יסייעו במקרה של זיהום בדרכי השתן, ולעתים גם באבחון מחלות אחרות.
משטח גרון: לאבחון דלקת גרון ועוד מחלות בדרכי הנשימה.
בדיקות הדמיה: צילום רנטגן,CT או MRI.
ביופסיה: ביופסיה היא דגימה מהאזור המזוהם העוברת תהליך בדיקה גנטי.
כיצד מטפלים?
יש זיהומים העוברים מעצמם ללא טיפול מיוחד, אולם במקרים חמורים, זיהומים עלולים להביא לסיבוכים, כגון פגיעה באיברים שבהם הם מתרחשים או באיברים בסביבת מוקד הזיהום. אופן הטיפול ישתנה בהתאם לגורם המזהם ולמקום הפגוע.
הטיפול השכיח במחלות זיהומיות חיידקיות הוא באמצעות אנטיביוטיקה. לכל משפחת חיידקים יש אנטיביוטיקה ייעודית. חשוב לדעת רק שעם הזמן החיידקים מפתחים עמידות לטיפול האנטיביוטי ולכן חשוב לעשות בו שימוש מושכל. טיפול בנגיפים נעשה באמצעות תרופות אנטי ויראליות. וטיפול בפטריות נעשה באמצעות תכשירים אנטי פטרייתיים, המגיעים בצורת משחות ותרופות לבליעה או באמצעות עירוי תוך וורידי.
איך ניתן למנוע הידבקות במחלה זיהומית?
מניעה מתבצעת בעיקר בהפחתת הסיכון לחשיפה לגורמים המזהמים כגון, רחיצת ידיים לפני מגע במזון, אחרי שימוש בשירותים ואחרי מגע עם אנשים חולים. דרך נוספת היא חיסון נגד חיידקים או נגיפים שונים אשר מומלץ בדרך כלל לאוכלוסיות של ילדים וזקנים וכן, קיום יחסי מין מוגנים.
