הרפואה כיום, בשילוב עם טיפול רפואי מיטבי, מובילה להארכת תוחלת חיי האדם. אריכות ימים מביאה עימה, לעיתים, עליה בהיקף המחלות ובירידה כללית במצבו הרפואי והתפקודי של האדם.
אחת מהמחלות הנפוצות יותר בגיל המבוגר הינה מחלת הדמנציה על כל סוגיה. על מנת להיערך באופן מתאים להתמודדות וניהול המחלה חשוב לקבל ידע, הכוונה והדרכה מתאימה.
עלון זה נועד עבורכם, בני המשפחה, אשר מתמודדים עם מחלת יקירכם. בעלון תוכלו למצוא הכוונה כללית להתמודדות עם מחלת הדמנציה.
לייעוץ פרטני וקבלת הדרכה מותאמת אישית, חשוב לפנות לאנשי הצוות המלווים אתכם ביחידה לטיפולי בית.
מהי דמנציה?
דמנציה היא שם כולל לקובץ תסמינים המצביעים על פגיעה בתפקודי המוח הגבוהים כגון בעיות זיכרון, שפה, יוזמה, זיהוי, תפיסה ושיפוט, שינויי התנהגותי וירידה תפקודית.
ישנן מחלות רבות הגורמות לדמנציה. המוכרת והשכיחה מביניהן היא מחלת האלצהיימר.
לרב, הסימפטומים של דמנציה מחמירים עם הזמן. אופי הסימפטומים וקצב השתנותם שונים מאדם לאדם. עם התקדמות המחלה, האדם יתקשה יותר ויותר בביצוע פעילויות יומיומיות ועם הזמן ייעשה תלוי לחלוטין בזולת.
האם יש טיפול לדמנציה?
הטיפול בדמנציה עשוי לעכב את קצב התדרדרות המחלה. הטיפול מתמקד בשני היבטים עיקריים:
טיפול תרופתי –
מיועד להאט את קצב הירידה הקוגנטיבית ולנסות לשמר תפקודים (לרב ניתן בשלבים הראשונים של המחלה).
מסייע בהתמודדות עם התנהגויות מאתגרות הנובעות מהמחלה (כגון אי שקט, חרדות, הזיות ועוד).
ישנה חשיבות לאיזון שאר מחלות הרקע (כגון סכרת, לחץ דם ועוד, אשר אי איזונן עשוי להחמיר את המצב הקוגניטיבי)
ריבוי תרופות/תרופות מגבירות שכחה עשויות להשפיע על ירידה קוגנטיבית נוספת.
טיפול לא תרופתי – פעולות הקשורות להפעלה קוגנטיבית, פעילות פנאי, פעילות גופנית ופעילות חברתית.
איך ניתן לסייע לבן משפחה המתמודד עם דמנציה?
אדם המאובחן עם דמנציה על כל שלביה זקוק לאדם אחר, אשר ידאג לו, יגן עליו, יתמוך, יפקח ויעזור בהתנהלות היום יומית. להיות בתפקיד זה, כמטפל עיקרי, דורש ידע והכוונה נכונה.
ראשית, דעו לצרוך את הידע הנכון. תוכלו לקבל הדרכה והכוונה מצוותי היחידה לטיפולי בית.
שנית, חשוב לדעת לנהל את המחלה ולחיות לצידה.
ניהול נכון של מחלת הדמנציה
שמירה על בטיחות המטופל:
הקפדה על נטילת תרופות ואיזון מחלות רקע. לעיתים האדם המאובחן עם דמנציה יתקשה ליטול בעצמו את התרופות (על רקע קושי בזיכרון או קושי תפקודי). חשוב להיות במעקב רופא ולוודא נטילה נכונה.
השגחה למניעת גורמי סיכון כגון נפילות, יציאה לבד מהבית, הדלקת גז, תנורים חשמליים ועוד.
הקפדה על בטיחות הבית והתאמתו לתפקוד האדם (ניתן להיוועץ עם מרפא בעיסוק).
התאמת אביזרי ציוד בבית – ככל שהמצב התפקודי ישתנה, יתכן צורך בציוד נוסף בבית (כסא גלגלים, רחצה ועוד). לצורך כך ניתן להיוועץ עם פיזיותרפיסט ולקבל הכוונה אישית.
תפקוד אישי של המטופל:
הקפדה על שמירה היגיינה אישית (רחצה, החלפת מוצרי ספיגה ועוד). לעיתים תתכן התנגדות וחוסר שיתוף פעולה לכך מצד האדם החולה. הקפידו על סבלנות, יצירתיות ויוזמה שלכם לכך. תוכלו לקבל מידע נוסף בעלון "התמודדות עם שינויים בהתנהגות במחלת הדמנציה".
הקפדה על אכילה מאוזנת ונכונה. במידה וישנם קשיים בנושא, ניתן להיוועץ עם דיאטנית וקלינאית תקשורת.
הקפדה על שגרת יום קבועה:
סדר יום קבוע מסייע בהתמודדות עם בעיות בזיכרון ומשרה רוגע ואופטימיות. נסו לבנות סדר יום קבוע ומסודר עבור בן המשפחה החולה. שיגרה מאוד מרגיעה בעוד שאירועים מיוחדים לעתים מלחיצים ויוצרים חוסר שקט. הקפידו על סדר בבית ועל מקומות קבועים לחפצים חשובים, מקום קבוע ליד שולחן האוכל, כורסה קבועה. כל אלה יצרו אצל האדם החולה תחושות שייכות וביטחון שחשובות לשקט האישי שלו.
חשוב לשלב פעילות פנאי הכוללת גירוי קוגנטיבי, תפקודי וחברתי המתאים למצבו.
רעיונות לפעילות פנאי תוכלו לקבל בעלון "פעילות בסביבה הביתית".
תקשורת עם אדם המאובחן עם דמנציה:
כבדו את האדם העומד מולכם - שוחחו עם בן המשפחה החולה בגובה העיניים, הימנעו לחלוטין מדיבורים עליו ועל מצבו לידו, השתדלו לשתף אותו בתכנון סדר יום, בקביעת אירועים ובביצוע המשימות. עם זאת, חשוב מאוד לזכור לא "להציף" את בן המשפחה החולה בהרבה פרטים, לעדכן בכל פעם במעט פרטים הכרחיים ולהיות ערניים לתגובותיו. במידה והוא נלחץ מדבריכם נסו להרגיע ולומר שתהיו אתו ככל שיידרש.
השתמשו בביטויים חיוביים - במקרים שאתם רואים שבן המשפחה טועה או מתבלבל, הימנעו מהערות ביקורתיות, השתמשו בהרבה חיזוקים חיוביים וביטויים מרגיעים. נסו לשדר אופטימיות ונינוחות והימנעו מלהראות לו את טעויותיו.
הימנעו מוויכוחים ומעימותים- נסו להימנע מוויכוחים ועימותים עם החולה, תנו לו את התחושה שהוא צודק. חולי דמנציה נוטים לעתים להאשים אחרים בדברים שלא קרו. במידה וזה קורה אל תיפגעו, זכרו שהמחלה גורמת להתנהגות הזו, נסו להתנצל, להרגיע את בן המשפחה החולה ולעבור נושא.
אל תבחנו את בן המשפחה החולה בדמנציה- בני משפחה נוטים לעתים לפנות אל בן המשפחה בשאלה: "אתה יודע מי אני?", "אתה זוכר את…?". שאלות כאלה מלחיצות ומביכות את האדם החולה. גם אם הוא יודע את התשובה הוא מבין שבני המשפחה שלו בוחנים אותו ושכנראה הוא לעתים טועה. ניתן לראות על פניו אם הוא מבולבל או לא בטוח לגבי זהותכם ואז רצוי למצוא דרך להציג את עצמכם בצורה שלא תביך אותו.
הימנעו ממתן הוראות מורכבות - אם ברצונכם לעודד את בן המשפחה לבצע משימה, פרקו אותה להוראות פשוטות וקלות, ולוו את ביצוע המשימה צעד-צעד. הרבו בחיזוקים חיוביים וסייעו בעת הצורך. הגבילו אפשרויות בחירה לשתי אפשרויות בלבד ועדכנו את בן המשפחה בכל פעם לגבי השלב הקרוב.
וודאו תקינות של שמיעה וראיה. במידה וישנה הגבלה, ניתן לטפל בכך.
הרבו בתקשורת לא מילולית – עם התקדמות המחלה, אוצר המילים עשוי להתדלדל. ישנה לעיתים נטייה לחזור לשפת האם. במקרים אלו, שאלו שאלות קצרות או היעזרו בחיוך, מגע, ליטוף וחיבוק (במידה והאדם נהנה מכך).
שינוי בהתנהגות האדם:
מחלת הדמנציה פוגעת, בין היתר, בכישורים החברתיים של האדם החולה ועשויה להתאפיין גם בתוקפנות, במחשבות שווא, בדיכאון, בהזיות ובאי שקט. קשת ההתנהגויות שונה מאדם לאדם ולעיתים נצה בשינוי משמעותי באופי האדם. זיכרו, גם כאשר הזיכרון נפגע, הרגש ממשיך לפעול.
הפיכתו של בן המשפחה לאדם "אחר" מזה שהכרנו, בעל התנהגויות חריגות הדומות באפיונן להפרעות פסיכיאטריות, מקשה מאוד על הסביבה בהתמודדות היום-יומית עמו.
חשוב לזכור כי התנהגויות אלה, גם אם הן פוגעות ו/ או מביכות מאוד, אינן מכוונות לאף אחד באופן אישי אלא הן תוצאה מצערת של המחלה. סבלנות, אמפתיה והימנעות מחיכוכים, יקלו על בני המשפחה בהתמודדות היום-יומית עם בן המשפחה החולה.
במצב כזה הדרך הטובה ביותר לעצור את ההתנהגות היא לנסות להסיח את דעתו של בן המשפחה החולה למשהו אחר ולהעביר נושא.
חשוב לזכור שדמנציה היא מחלה פרוגרסיבית המאופיינת בכך שיש ימים יותר טובים ופחות טובים, לא בטוח שתמצאו את בן המשפחה החולה היום כמו שהוא היה אתמול. חשוב להיות ערניים ורגישים למצבו. סבלנות, אורך רוח, הרבה חום וחיוכים יקלו עליכם ועל בן המשפחה את הביקור.
מיצוי זכויות בקהילה:
לעיתים קרובות ניתן לקבל סיוע מטעם משרד הבריאות, ביטוח לאומי, ביטוחים משלימים, גורמי קהילה ועוד. ניתן להיוועץ עם עובד/ת סוציאלי/ת של היחידה לטיפולי בית.
תכנון רפואי משפטי:
העתיד הרפואי של האדם המאובחן עם דמנציה עשוי להוביל לצורך בקבלת החלטות לגבי טיפול רפואי. חשוב להיערך מבעוד מועד לכך. שאלו את צוות היחידה בנושא ייפוי כח רפואי/הנחיות מקדימות/מינוי אפוטרופוס.
שמרו על עצמכם
על מנת שתוכלו לטפל ביקירכם באופן מיטבי, חשוב לשמור גם על עצמכם. תפקיד המטפל העיקרי עשוי להיות מעייף, מתיש אך גם מתגמל. משך זמן הטיפול, ההשקעה הפיזית והנפשית ביקירכם עשויה להשפיע גם על מצב בריאותכם. להלן מספר עצות עבורכם:
מצאו זמן לפעילות פנאי שאתם אוהבים והקפידו על מילוי המצברים שלכם.
אל תשמרו את המחלה בסוד. שתפו את סביבתכם (חברים, בני משפחה) במתרחש בחייכם ודעו לקבל עזרה במידת הצורך.
חלקו משימות בטיפול ביקירכם בין בני משפחה נוספים.
היעזרו בגורמי חוץ (מטפלים, עובדים זרים, מרכזי יום).
הקפידו על שעות שינה תקינות (בין 6-8 שעות).
הקפידו לאכול באופן מאוזן ומגוון.
עסקו בפעילות גופנית קבועה.
הקפידו על מעקב וטיפול רפואי של עצמכם.
צאו מדי פעם לחופשה.
לא נוכל לרפא את הדמנציה, אך נוכל לסייע לכם לחיות לצידה בצורה מיטבית.
צוות טיפולי בית של מאוחדת לרשותכם בכל שאלה והתייעצות .
בריאות טובה