סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרה סאונד הסוקרת את איברי העובר ואת המערכות הפנימיות בגופו כדי לאתר מומים התפתחותיים ובעיות אנטומיות שונות. במסגרת הבדיקה מודדים את גודל האיברים ומעריכים את התקינות המערכות הפנימיות. הבדיקה כלולה בסל הבריאות וכל אישה עוברת אותה במהלך ההריון – אם דרך קופת חולים או באופן פרטי.

מתי עושים סקירה מאוחרת?

בין השבועות 21 ל-23 להריון.

מה המשמעות של סקירת מערכות מאוחרת מורחבת?

מכיוון שסקירת מערכות מאוחרת כלולה בסל הבריאות, פורסם נייר עמדות עם הנחיות ברורות לרופאים המבצעים את הסקירה – אילו מערכות לבדוק ומה לבדוק בכל אחת מהן, אילו איברים למדוד ומהם הנתונים הנוספים שצריכים להופיע בדוח הבדיקה. יחד עם זאת, סקירת מערכות מורחבת המתבצעת לרוב רק אצל רופאים פרטיים – יכולה להרחיב את הפרמטרים הנבדקים ולערוך סקירה מקיפה וארוכה יותר. לדוגמה, לפי נייר העמדות הרופא חייב להוכיח קיום של כף יד - אבל לא חייב לסקור את קיומן של כל האצבעות.

מה החשיבות של סקירה מאוחרת?

שמה של הבדיקה מעיד על חשיבותה. בין השבועות ה-21-23 להריון, שבהן נערכת הבדיקה – העובר כבר כמעט והשלים את התפתחותו. הוא גדול דיו ומערכות הגוף שלו מפותחות דיין כדי לאפשר סקירה מדויקת ומהימנה יותר (להבדיל מהסקירה הראשונה שמתבצעת בגיל מוקדם יותר של ההריון, שבו עדיין לא התפתחו כל מערכות גופו של העובר). סקירה מאוחרת זו מגלה אחוז גבוה מהמומים, בהם גם מומים קטנים שהתפתחו אחרי מועד הסקירה המוקדמת, ושלא הצליחו לאתר אותם בשלב המוקדם של ההריון.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

סקירה מאוחרת מתבצעת לרוב באמצעות אולטרסאונד בטני. היא אורכת כ-15-20 דקות ואין צורך בהכנות מוקדמות. במהלך הבדיקה הרופא ילחץ על הבטן ולכן מומלץ לבקר בשירותים לפני כן לשם הנוחות. הבדיקה תתנהל בהתאם לדף העמדות שפרסם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ותבדוק את הפרמטרים הבאים:
- קוטר הגולגולת, היקף הראש, היקף הבטן, ואורך עצם ירך אחת.
- הרופא יציין את התוצאות ואת שבוע ההריון הממוצע שהתוצאה מתאימה אליו, תוך התייחסות לתחומי הנורמה.

בין המערכות הפנימיות שיש לבדוק ומה לסקור בכל אחת מהן:

- פנים - ארובות העיניים והשפתיים
- חזה – ריאות, מבט ארבעה מדורי הלב ומוצא העורקים הגדולים
- גולגולת ומוח (בחתך רוחבי) – צורת הגולגולת, מוח קטן, ציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi
- בבטן
- עמוד השדרה
- קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וכפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות, שברוב המקרים בבדיקה פרטית כן יסקרו)
בנוסף על כך, נסקרים מספר כלי הדם בחבל הטבור, מיקום השיליה, כמות מי השפיר וקיום דופק ותנועות. בהיריון של תאומים ויותר, הסקירה תציין גם את מספר שקי ההריון, את מיקומם, את מין כל עובר והתייחסות ל-Chorionicity ו-Amnionicity.
בסקירה המאוחרת כבר אפשר יהיה לדעת את מין העובר בוודאות. אם אינכם מעוניינים לדעת ציינו זאת בפני הרופא בתחילת הבדיקה.

האם צריך הפניה לבדיקת סקירת מערכות מאוחרת?

אם עושים את הבדיקה דרך קופת החולים אז לרוב צריך הפניה מהרופא המטפל. אם עורכים את הסקירה המאוחרת אצל רופא פרטי – יש רק צורך בתיאום תור בהתאם לשבוע ההריון המומלץ לבדיקה.

איך אפשר לברר אילו רופאים מומלצים לסקירת מערכות מאוחרת?

לרוב תמיד כדאי לקבל המלצות לרופאים מנשים שאת מכירה שכבר ערכו את הבדיקות. בשיטוט מהיר באינטרנט ובפורומים של הריון ולידה יעלו בוודאי השמות הפופולריים ביותר.

האם צריך להביא מסמכים לבדיקה?

מומלץ תמיד להביא את תוצאות הבדיקות שערכת כבר כגון שקיפות עורפית, חלבון עוברי או סקירה מוקדמת.

כמה עולה סקירת מערכות מאוחרת?

מחיר סקירת מערכות מאוחרת משתנה מקופה לקופה. סקירת מערכות מאוחרת כלולה כאמור בסל הבריאות ואפשר לעשות אותה במרפאות קופות החולים ללא עלות, או במכון בהסדר - בהשתתפות עצמית. אצל רופאים פרטיים מחיר סקירה מאוחרת נע בין 1,500-2,000 שקלים לבדיקה ואף יותר.
את כל הפרטים לגבי מחירי בדיקות, אחוזי זכאות, גובה החזרים מביטוחים ועלויות השתתפות עצמית - אפשר לקבל בכל קופות חולים.

איפה מתבצעת הבדיקה?

אצל רופאים פרטיים ובמכוני בריאות הנמצאים בהסדר עם קופת החולים שלך. במקרים רבים בהריון מרובה עוברים נערכת הבדיקה בבית החולים (צריך בטופס 17).

מה משמעות תוצאות בדיקת סקירת מערכות מאוחרת?

בסיום הבדיקה מקבלים דו"ח מפורט (וגם כמה תמונות למזכרת) עם פירוט כל המערכות שנבדקו והאם הן נמצאו תקינות. אם חלק מהממצאים לא יהיו תקינים – תידרשו להמשך בדיקות. את הממצאים בבדיקה נוהגים לחלק לשניים – מומים מולדים (מומים שמצריכים טיפול ומעקב לאחר הלידה), וסמנים רכים – שינויים קטנים באנטומיה של העובר המצביעים על סיכוי לבעיה כרומוזומלית.