פעם, היה הריון - תשעה חודשים ארוכים ואיטיים ועגולים (או קצת פחות. או טיפה יותר) – ואחריו הגיעה הלידה. תינוק בא לעולם. איך? – פשוט בא. כאב וצירים ונשימות ולחיצות, ותינוק. מאז, כמו בכל תחום, התרבו האפשרויות והיום אפשר לבחור: אפשר ללדת עם אפידורל ואפשר בלי, אפשר על הגב ואפשר גם לא, אפשר לבחור בניתוח קיסרי ואפשר להעביר את הצירים תחת זרם מים במקלחת – אפשר כך ואפשר גם ככה.

הדרכים השונות ללדת ממוקמות על הרצף שבין "טבעי" ("כמו פעם") ו"התערבותי", והן נבדלות זו מזו בכמה פרמטרים: שימוש או אי-שימוש באמצעים לשיכוך הכאבים, אפשרות התנועתיות של היולדת, ושימוש באמצעי ניטור שונים ובאמצעים לזירוז הלידה.
חשוב לומר, לפני הכול, שלמרות טווח האפשרויות הרחב - המטרה העיקרית היא תמיד שמירה על בריאותך ושמירה על בריאותו ובטחונו של העובר. שיטת הלידה שבה תבחרי צריכה להתאים למצבך ולמצב העובר שלך, וההחלטה צריכה להיות בשיתוף עם המטפלים תוך הקשבה הדדית.

לידה "קונבנציונאלית"

ממוקמת בערך באמצע הרצף ההוא, בין טבעי והתערבותי, ומתאפיינת בניטור רציף של הדופק העוברי ושל התקדמות הלידה באמצעות מכשיר ניטור אלקטרוני. היולדת בדרך כלל נמצאת במיטה ויכולה לקבל ממגוון האמצעים לשיכוך כאבים, כולל אפידורל. אם הלידה מתארכת יותר מהצפוי, היא יכולה לקבל עירוי של חומר מזרז. בארץ, מרבית הנשים יולדות כך: הן יודעות שבכל רגע נתון יש מעקב מדויק אחרי מצבו של העובר ויש יכולת לזהות מוקדם כל בעיה המתעוררת ולטפל בהתאם. עובדה זו מסייעת לרוב היולדות לחוש תחושת בטחון ולהיות יותר רגועות ובטוחות בתהליך הלידה שלהן.

לידה טבעית

אי אפשר באמת לדבר על לידות טבעיות כעל שיטת לידה אחת, אלא יותר כעל שילוב של מספר גורמים אשר הופכים את הלידה ללידה ''אחרת". השוני העיקרי מתבטא בשימוש מועט באמצעים רפואיים (שיכוך כאבים, ניטור, זירוז) במהלך הלידה.
הלידה הטבעית מתנהלת בחדר מיוחד בבית החולים. המיילדת והצוות הרפואי עוקבים אחרי התקדמות הלידה עם מינימום התערבות רפואי, כאמור. מדי פעם מבוצע ניטור מצב העובר. היולדת נעזרת באמצעים שונים שמסייעים לה להקל על הצירים (מים, עיסויים), ובדרך כלל נמצאת בתנועה לאורך התהליך לידה כולו. הלידה עצמה מתבצעת, בדרך כלל, בתנוחת כריעה – ולא בשכיבה על הגב. העובדה שאת נמצאת בקרבת חדר לידה ובקרבת חדר ניתוח לכל מקרה שבו יהיה צורך בכך, מוסיפה לתחושת הביטחון שלך.

קיימים שני מצבים בהם תופסק הלידה הטבעית וההליך יימשך במסגרת חדר לידה: ראשית במקרים בהם תשני את דעתך ותבקשי לקבל זריקת אפידורל. שנית, כאשר מתעוררות בעיות רפואיות שונות. במצבים אלה תופני אל חדר הלידה לצורך סיום ההליך עם התערבות רפואית ומעקב צמוד.

ניתוח קיסרי (אלקטיבי)

כן, יש נשים שיבחרו בניתוח קיסרי גם אם התנאים (מצג עכוז, שליית פתח) לא מכריחים אותן לבחור בו. ניתוח קיסרי הוא קצר יותר מלידה וגינאלית, טבעית או קונבנציונאלית, מרכיב אי הוודאות שבו הוא מצומצם יחסית ללידה רגילה, וכן, יש משהו מפתה בלחסוך את השעות הארוכות של צירים כואבים ותחושת חוסר האונים בעיקר עבור מי שהליך הלידה עבורה הוא מקור לחרדה, לפעמים עקב טראומה מלידות קודמות. ניתוח קיסרי יכול להיות פתרון שיוריד את מפלס החרדה והמתח בזמן ההיריון. עם זאת, קחי בחשבון שמדובר בניתוח – וכמו כל ניתוח, גם הוא כרוך בסיכון מסוים. בנוסף, זמן ההחלמה מניתוח קיסרי עלול להיות ארוך יותר וכאוב יותר מאשר בלידה רגילה. ועוד משהו שאולי כדאי לקחת בחשבון: למרות הכאבים וחוסר הנוחות, רוב הנשים טוענות שלידה היא החוויה המשמעותית ביותר שחוו במהלך חייהן. אולי לא תרצי להעביר אותה כשאת תחת הרדמה :).

אז איך תבחרי?

התייעצי עם אנשים קרובים: בני הזוג, אמא, חברות. התייעצי עם הרופא שמלווה את ההיריון. הביני היטב את התנהלות ההיריון, מצבך הבריאותי ומצבו של העובר. ובעיקר: הסתכלי פנימה באומץ ובכנות, והקשיבי לעצמך. רק את יודעת איך את רוצה להתחיל את המסע המשותף המשמעותי ביותר שלך. בהצלחה.