הבדיקה

טווח/ערך רצוי/הערות

תדירות הביצוע

בדיקת סוכר בצום
(בדיקת דם או מדידה עצמית)

הטווח הרצוי והאישי נקבע לפי גיל המטופל, תחלואה נלווית, משך שנות המחלה, תרופות.

ההחלטה תתקבל על ידי רופא או אחות מומחית לסוכרת

לרוב הערך הרצוי 90-130 מ"ג/%

תלוי בסוג הטיפול שהמטופל מקבל.

טיפול ללא אינסולין, ללא טיפול הגורם להיפוגליקמיה ועם איזון מיטבי ניתן לבצע בדיקות עד 1-3 פעמים בשבוע.

מטופל המקבל אינסולין בזאלי (טוג'יאו, לנטוס, בזגלאר וטריגלודיק) לבצע ניטור עצמי כל בוקר בצום.

בדיקת סוכר שעתיים לאחר הארוחה

הערכים הרצויים למטופל ללא מחלות נלוות משמעותיות (שעתיים לאחר הארוחה) הן - 140-160 מ"ג/%.

הזמן הנכון והמשקף את יעילות הטיפול והשפעת הארוחה על ערכי הסוכר הוא שעתיים מהביס הראשון של הארוחה.

בדיקה זו נחוצה במטופלים המקבלים אינסולין קצר טווח (נובוראפיד, הומלוג ואפידרה).

רמת HBA1C

הערך המאוזן: קטן מ- 7%

יש לזכור שקביעת היעד מותאמת אישית בהתייעצות עם הרופא.

הזמן המינימלי לביצוע הבדיקה הוא אחת לשלושה חודשים מאחר והבדיקה משקפת את ממוצעי רמות הסוכר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה.

הבדיקה מומלצת פעם ב- 3- 6   חודשים, תלוי ברמת האיזון אצל המטופל.

הבדיקה אינה מצריכה צום.

פרופיל שומנים

פרופיל השומנים מחולק ל:

LDL  (הכולסטרול הרע) היעד פחות מ- 100 אם משך מחלת הסוכרת פחות מ- 10 שנים וללא גורמי סיכון, פחות מ- 70 אם יש עוד גורם סיכון (יתר ל.ד., שומנים גבוהים בדם, השמנה) ומשך המחלה מעל 10 שנים, פחות מ- 55 אם יש רקע של מחלה לבבית או 3 גורמי סיכון למחלות כלי דם (יתר ל.ד., שומנים גבוהים בדם, השמנה) או פגיעה באיברי מטרה של סוכרת (כמו כליות, עיניים, וכו.).

HDL (הכולסטרול הטוב) היעד בגברים מעל 40 מג%, בנשים מעל 50 מג%

טריגליצרידים - הם סוג השומן הנפוץ ביותר בגוף, הערך התקין מתחת ל-150 מג%. ערכים גבוהים עשויים להעיד על צריכה גבוהה של פחמימות ופירות.

פעם עד פעמיים בשנה

מצריכה 12 שעות צום לפני ביצוע הבדיקה.

בדיקת דם לתפקוד כלייתי ובדיקת חלבון האלבומין בשתן

eGFR – 90-120 ערך תקין
eGFR - מתחת 90 אך מעל 60 מצביעה על בעיית כליות קלה.
eGFR – 30-59 מצביעה כי קיים נזק מתון בכליות.
eGFR פחות מ- 15 מצביעה על כשל כלייתי
יחס אלבומין/קריאטינין – עד 30 מיליגרם תקין
יחס מעל 30 = אלבומינוריה (חלבון בשתן)
התערבות תרופתית בזמן תמנע המשך התדרדרות

הבדיקה מבוצעת פעם בשנה אך במידה והערך אינו תקין אז הביצוע יותאם לפי רמת הסיכון כל 3-6 חודשים

ויטמין B12

רמה של 180-1000 פיקומול לליטר

ירידה ברמת ויטמין B12 יכולה להחמיר את מצב הנוירופתיה (פגיעה עצבית).

פעם בשנה לכל מטופל המקבל טיפול תרופתי של מטפורמין (גלוקופאג') או טיפול משולב המכיל מטפורמין

לחץ דם

יעד המטרה באופן כללי מתחת ל- 140/90 אך במטופל עם סיכון לבבי או פגיעה כלייתית המטרה תהיה לרוב סביב 130/80.

לחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון לסיבוכים כמו מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.

במידה ומקבלים טיפול ללחץ דם יש להקפיד לבדוק את הלחץ דם לפחות פעמיים בשנה

מומלץ לבדוק בכל ביקור במרפאה

במידה והלחץ דם אינו מאוזן, יש לנטר ולעקוב אחרי הערכים גם ע"י בדיקות ביתיות וליידע את הרופא המטפל בתוצאות הערכים.

BMI (מסת הגוף) משקל וגובה

משקל תקין 18-25
עודף משקל25-29
השמנה יתר  30-35
השמנה חמורה מעל 35

לפחות פעמיים בשנה.

מומלץ בכל ביקור.

חשיבות מעקב אחרי ה- BMI תעזור להחלטה על סוג טיפול או לשקף את יעילות הטיפול שהמטופל מקבל.

ביקורים ומעקבים אצל האחות

ביקור  מקיף כולל הדרכה על כל תחומי החיים, התייחסות ספציפית לאורח חיים (עישון, צריכת אלכוהול, שילוב פעילות גופנית, איכות שינה, ניהול מצבי לחץ וסטרס)

הסבר על הטיפול התרופתי, תופעות לוואי, שימוש, טכניקות ובדיקת מקומות ההזרקה למטופלים המקבלים תרופות בהזרקה/טכנולוגיות מתקדמות (כמו משאבות אינסולין וסנסורים) ובדיקת כפות רגליים.

ביצוע אומדנים רלוונטיים כמו הערכה קוגנטיבית, הערכה פסיכוסוציאלית

תדירות ביצוע ביקורים ומעקבים אלה לפחות פעמיים בשנה.

בדיקת כפות רגליים

בדיקת כפות רגליים מבוצעת על ידי האחות במרפאה

האחות מתייחסת בבדיקה לתלונות וגם לממצאים בבדיקה גופנית כולל דפקים, מצב  העור, מצב ציפורניים, מבנה כף רגל - עיוותים, טמפרטורה, תחושה.

לכל ממצא מחשיד כמו איתור פצע, שלפוחית, פטרת קשה או פגיעה בשלמות הכף רגל יש לפנות לצוות המרפאה לבירור בקשר להמשך הטיפול.

חשוב לדעת שפצעים אצל מטופל עם סוכרת לעיתים אינם מחלימים באותו קצב כתוצאה ממחלה בכלי הדם ההיקפיים. זה יכול להוביל לנמק או סיבוכים נוספים.

תדירות הביצוע לפי רמת הסיכון של כפות הרגליים וזו נקבעת לפי ממצאים של הבדיקה.

הבדיקה יכולה להיות מבוצעת פעם בשנה עד פעם בשלושה חודשים בהתאם להחלטת הצוות.

יש לשמור על ביצוע בדיקה עצמית יומיומית וניתן להיעזר בבן משפחה

חיסונים

כל מטופל המתמודד עם סוכרת יקבל חיסון שפעת כל שנה.

חיסון דלקת ריאות - האחות תספק את המענה אם קיבלת או שצריך לקבל את החיסון

חיסון דלקת ריאות פרבנר PREVENAR  האחות תספק לך את המידע אם עליך לקבל את החיסון למניעת זיהומים פנאומוקוקליים.

חיסון שפעת-פעם בשנה

חיסון פנוימווקס – מנה אחת מתחת לגיל 65 ומנה אחת מעל גיל 65 (מרווח של 5 שנים בין המנות)

חיסון פרבנר – פעם בחיים (מומלץ לקבוצת סיכון, ביחוד בנוכחות מחלת כלייה כרונית)

מעקבים אצל הדיאטנית

ביקורים אצל הדיאטנית הם מותאמים אישית

מומלץ להגיע ולשתף את הדיאטנית באורח חיים היומי וכך ניתן להתאים תפריט שגם מקובל עליך.

בדיקת רופא עיניים
(הרחבת אישונים)

אבחון וזיהוי מוקדם של התפתחות רטינופתיה (פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין)

בעת אבחון מחלת סוכרת ובהמשך פעם בשנה או לפי המלצת רופא עיניים.

הבדיקה תבוצע עם טיפות להרחבת אישונים (לא ניתן לנהוג בטווח של שעה לאחר הבדיקה)

בדיקה אצל רופא שיניים

בדיקה אצל רופא שיניים כוללת צילומי נשך לאיתור התפתחות עששת או חורים בשיניים.

- בנוסף ישנה סבירות גבוהה לדלקת חניכיים במצבי חוסר איזון של מחלת הסוכרת.

מעקב לפחות פעם בשנה אצל רופא שיניים ושיננית.

ביקור אצל פיזיותרפיסט

ביקורים אצל הפיזיותרפיסט הם מותאמים אישית

מתן תרגילים מתאימים לדוגמה במצבים  של כאבי גב או כאבי ברכיים בהתחשבות במחלות רקע ובטיפול תרופתי שהמטופל מקבל.

הבדיקות נקבעות לפי גיל המטופל/התרופות שמקבל ועוד.

לדוגמה ביצוע צפיפות עצם לשלילת אוסטאופורוזיס, בדיקת סונר בטן לשלילת כבד שומני

הבדיקות נקבעות לפי גיל המטופל/התרופות שמקבל ועוד.