לידת תינוק הינו אירוע משמח, אירוע שחולמים ומתכוננים לבואו זמן רב, עם זאת זהו אירע מורכב. כניסתו למשפחה גורמת לשינוי בכל תחומי החיים ודורשת מההורים באופן אינטנסיבי זמינות רגשית. ההורים מצופים להבין את התינוק החדש ולדעת מה הוא רוצה ולא תמיד זוהי משימה פשוטה. התקשורת של התינוק עם העולם נעשית בעיקר באמצעות בכי. יש לזכור כי כל תינוק בריא בוכה. באמצעות הבכי התינוק מעביר מסר להוריו ולסובבים אותו על תחושות כגון רעב, כאב, אי נחת ועייפות. עוד ידוע כי לעיתים תינוקות בוכים גם ללא סיבה ברורה, גם לאחר שהאכלנו אותם, החלפנו להם טיטול, וטיפלנו בהם. יש שמסבירים את הבכי הבלתי מוסבר של התינוק כחלק מתהליך הסתגלותו אל העולם.
חשוב לדעת:
- בכי מתמשך של תינוק הוא אחד האתגרים הגדולים בפרט אצל הורים צעירים.
- הורים באופן טבעי תופסים את הבכי כתופעה שלילית, ומנסים למנוע אותו בכל דרך ואמצעי.
- בשלושת החודשים הראשונים לחייהם תינוקות יכולים לבכות בין 30 דקות עד יותר מ3 שעות ביום.
- בכי מתמשך ובלתי פוסק של התינוק עשוי לעורר בהורה תחושות של תסכול, כעס, בלבול וחוסר אונים, במיוחד כאשר ההורה סובל מעייפות רבה. מצב זה עלול להביא לתגובת כעס של ההורה כלפי התינוק ולעיתים מבלי להתכוון לניעור התינוק באלימות.
- אף הורה לא חושב לנער את תינוקו, אך מחקרים מראים כי בכי בלתי פוסק הוא טריגר מספר אחד המוביל הורים או מטפלים לפגוע בתינוקם.
מהי תסמונת התינוק המנוער?
תסמונת התינוק המנוער (shaken baby syndrome) הנה תוצאה של טלטול מאסיבי, הגורם לפגיעה מוחית קשה של התינוק.
זהו טלטול או ניעור של התינוק כאשר אוחזים בתינוק בשתי ידיים מתחת לבתי השחי ומטלטלים את התינוק בחוזקה כאשר הראש מיטלטל לאחור ולפנים. הטלטול עשוי להתחיל
כניעור קל ולהתפתח לניעור אלים, ככל שחוסר האונים של ההורים גובר.
תופעת הניעור האלים של תינוקות היא תופעה מוכרת ברחבי העולם וגם בישראל, אך יחד עם זאת היא אחת התופעות הפחות מדוברות. נכון להיום אין בישראל נתונים סטטיסטיים מדויקים לגביה אך להערכת רופאי הילדים, בכל שנה מתגלים בין 15-20 מקרים של תסמונת התינוק המנוער. התופעה קיימת בכל שכבות האוכלוסייה ואינה תלוית תרבות, השכלה, אינטליגנציה או מצב כלכלי. יחד עם זאת, הספרות מדברת על מספר גורמי סיכון לתופעה:
- מצבי עייפות ותסכול עלולים להוביל כל הורה או מטפל לטלטל את התינוק: אמהות, אבות, סבים, סבתות, מטפלות, שמרטפים ועוד.
- גיל התינוק- הגיל האופייני לתינוקות הנפגעים הוא בין חמישה לתשעה חודשים.
- גיל צעיר של ההורה.
- תינוק ראשון להורים טריים.
- רמה גבוהה של מצוקה על רקע אישי, כלכלי או חברתי.
- ציפיות לא מציאותיות מהתנהגות התינוק.
- שימוש באלכוהול או סמים.
- בעיה בשליטה על כעסים.
- הורה שעבר התעללות בילדותו.
- מין המטפל- מחקרים מראים כי 70% מהפגיעות של התסמונת נגרמים על ידי גברים.
חשוב להבחין כי משחק רגיל עם התינוק אינו מוביל לפגיעות הנגרמות על ידי טלטול התינוק. טלטול אינו נעשה תוך כדי ערסול, נדנוד, משחק, נשיאה במנשא או כל פעילות נעימה אחרת עם התינוק. בטלטול יש אלמנט של אלימות ונזק, והוא תמיד יהיה תוצר של תסכול, איבוד שליטה וכעס.
למה זה מסוכן?
תינוקות פגיעים במיוחד לחבלות עקב ניעור בשל מאפייני הגוף והמוח שלהם. ראשו של התינוק גדול וכבד בהשוואה לשאר הגוף, והוא ממלא 25% מכלל משקל גופו. שרירי צווארו של התינוק חלשים מכדי לתמוך בראש כה גדול. בנוסף,תינוקות נולדים עם גולגולת רכה והמוח שלהם לא בשל ולכן יותר בקלות נפגע מניעור.
לטלטול מאסיבי יש אפקט דומה לתאונת דרכים כאשר ראשו של התינוק נזרק קדימה ואחורה וכתוצאה מכך מוחו של התינוק וכלי הדם נחבטים בדופן הגולגולת, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם נזקים מוחיים ושטפי דם פנימיים.
השלכות:
- מוות- רבע מהילדים שטולטלו ימותו.
- פגיעות קשות- 60-70% מהילדים יסבלו מתוך המוגבלויות הבאות: מוות קליני, שיתוק מוחין, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, עיכובים התפתחותיים, עיוורון חלקי או מלא, וחירשות או איבוד שמיעה.
- ילדים המחלימים מהניעור האלים ואינם נמצאים בסכנת חיים, עשויים עדיין להתמודד עם השלכות מסוימות, שלעיתים יבואו לידי ביטוי רק שנים מאוחר יותר. כגון, בהפרעה מוטורית, התנהגותית או לימודית שמקורה אינו ידוע, בין היתר בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות, רגישות יתר, לקויות למידה ועוד.
אז מה אפשר לעשות כדי למנוע?
במצב של בכי מתמשך של התינוק יש צורך לבדוק ולטפל בצרכיו הבסיסיים: רעב, עייפות, צורך בהחלפת טיטול, כאב, מחלה או גזים, צורך במגע וחיבה, שעמום או עודף גרייה, בהלה, קור או חום.
אם כל מה שניסיתם לא עוזר והבכי נמשך ללא כל סיבה הנראית לעין, ניתן לפעול באחת או יותר מהדרכים הבאות:
- הרגיעו את התינוק שלכם באמצעות מגע, חיבוק וליטוף.
- עשו לילדכם אמבטיה חמימה ונעימה.
- תנו לילדכם לשמוע צלילים מונוטוניים כמו רחש של מים , מייבש שיער,שואב אבק או מוזיקה מרגיעה.
- הוציאו את ילדכם לטיול באוויר הצח או במכונית.
- הפחיתו גירויים חיצוניים על ידי עמעום אורות ונטרול רעשים חזקים.
- הכינו מראש רשת תמיכה המורכבת מבני משפחה וחברים קרובים אשר יוכלו לבוא ולסייע לכם בתקופות מורכבות ועמוסות (תקופת מילואים, תקופת בחינות, מחלת ילד ועוד) . כמו גם, בן משפחה או חבר היכול להתייצב לצדכם באופן מיידי כדי לאפשר לכם פסק זמן.
- אל תשכחו לטפל בעצמכם, להקפיד על ארוחות מסודרות, מקלחות, שינה ולקיחת פסק זמן לעצמכם.
- אם כל ניסיונתכם עלו בתוהו ואתם חשים על סף איבוד שליטה, נסו לשים את התינוק במקום בטוח (כמו במיטתו על גבו) צאו מהחדר, נשמו עמוק ועשו פעילות שתרגיע אתכם. פעם בכמה דקות גשו לבדוק את תינוקכם וחיזרו אליו כאשר אתם חשים רגועים יותר. הזעיקו את בן המשפחה או החבר שיכול להתייצב לצדכם.
- חשוב לזכור כי מדובר בתקופת חיים חולפת המחייבת את ההורים להתגייס כדי לעבור אותה בצורה הטובה ביותר שניתן.
