מבחינה רפואית ניתן לחלק את ההריונות לשני סוגים: הריונות ללא סיכון (או בסיכון נמוך, והריונות בסיכון גבוה). לנשים המשתייכות לקבוצה השנייה יכול להיות עבר של מחלות כרוניות כגון סכרת נעורים, מחלות לב, או יתר לחץ דם כלומר מחלות שלא התפתחו עם ההריון עצמו, אבל יכולים להיות גם מקרים שבהם אישה שהריונה נחשב להריון בסיכון נמוך נתקפת לפתע צירים מוקדמים, או מפתחת סוכרת הריונית ולחץ דם גבוה. סיבה נוספת למעבר להריון בסיכון גבוה היא מצוקה עוברית, כגון פיגור בגדילה התוך רחמית מצב המצריך טיפול והשגחה. לא משנה מה הסיבה שבגינה הצטרפת לקבוצה השנייה והמכובדת הזאת: מרגע שהפכת לחברה בה, את מופנית לטיפול מקיף יותר בבית חולים, ואחת משיטות הטיפול שיועלו בפנייך שם היא שמירת הריון (לכל הפרטים הבירוקרטיים של שמירת הריון).

אז מהי, בעצם, שמירת הריון?

מטרת שמירת ההריון היא לאפשר לאישה להירגע ולנוח, כדי שהתהליכים בגופה יאטו את הקצב. בתנוחת שכיבה ישנה זרימת דם טובה יותר דרך הכליות, וכך נגרם פינוי נוזלים טוב יותר, המקל על תופעות כגון בצקות. גם צירים מוקדמים ניתן להאט בעזרת כללים מסוימים. סוג שמירת ההיריון נקבע לפי מצבה הייחודי של כל אישה: ישנן נשים שצריכות להישאר תחת השגחה צמודה של רופאים בבית חולים, ולקבל עירויים ותרופות שונות; ישנן נשים שיכולות להגיע לאשפוז יום ולחזור בערב הביתה; וכמובן שישנן אלה שיכולות לשכב בבית, ולמלא אחר הוראות הרופא תוך מתן דיווח על שינויים במצב.
רוב הרופאים דוגלים, אם זה מתאפשר, בשמירת הריון בבית, כיוון שלאשפוז ממושך בבית חולים יש השפעה רגשית שלילית. משך שמירת ההיריון תלוי במצבה ובמצב של העובר, אבל אנחנו יודעים שהשלב הקריטי בהריון הוא בין השבוע ה- 22 לשבוע ה- 24, שהם הגבול של הפלה מאוחרת ולידה מוקדמת, וצריך לשמור בו על משנה זהירות. ההנחיות הניתנות לנשים אשר צריכות לשכב בשמירת הריון הינן מדויקות, ונתפרות על פי הסיבות הייחודיות של המקרה; רגישות רבה במיוחד נדרשת כאן מהרופא הנשים, כי שמירת הריון יכולה להביא לתוצאות יפות מבחינה רפואית, אבל מבחינה נפשית לא מדובר במצב פשוט, וגם את העובדה הזאת הרופא צריך להביא בחשבון לפני שהוא מקבל החלטה סופית.

שמירת הריון: גוף ונפש

אסתי מלאכי, פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית, אומרת כי אפשר לראות את שמירת ההיריון דרך שני זוגות משקפיים שונים. "יש את מי שתתקשה לקבל שכיבה ממושכת או חלקית, שתופסת אותה באמצע החיים. התגובה תהיה שעמום עצבנות ורוגז רב. יש, מנגד, גם את מי שתראה בכך הזדמנות לרגיעה, שקט נפשי ומנוחה. "אני מכירה נשים שמספרות כי הכורח הזה לשכב ולנוח אפשר להן לחשוב ולהתרגל לסטטוס החדש שלהן: לתרגל מצב שבו הן כבר לא שולטות בסיטואציה כהכנה לאימהות המתקרבת". מצב של שמירת הריון הוא הזדמנות גם לבן הזוג לתרגל תמיכה וקשב; אצל הרבה זוגות, סיטואציה כזאת מעודדת קרבה וחום, והיא יכולה להיזכר כחוויה זוגית אינטימית ומיוחדת במינה.

איך מתמודדים עם הריון בסיכון ושמירת הריון?

כששמירת הריון הופכת למצב נתון וסופי, אפשר לאמץ את ההמלצות הבאות (או חלק מהן):

משפחה וחברים:

גם אם את שוכבת בבית חולים ,זוהי הזדמנות נהדרת לארח חברים, גם כאלה שהרבה זמן לא יצא לך לפגוש. חשוב מאוד לקבל מהסביבה הקרובה הבנה והתייחסות, ולעדכן את כולם במצבך החדש.

תחביבים:

אפשר לנצל את הזמן הפנוי שלך לדברים שלא הספקת לעשות בימים רגילים, כמו קריאה, מוזיקה, סרטים, אינטרנט: יש קבוצות תמיכה ברשת של נשים שנמצאות בדיוק במצב שלך, שיכולות להעניק לך עניין ונחמה.

ידע:

הוא כוח. לגמרי. כדאי ומומלץ לברר במידת האפשר את העובדות הרפואיות המדויקות. להתעקש להבין מה קורה לכן בגוף, מה הסיכויים והסיכונים, מהן דרכי הטיפול השונות למצבכן המיוחד. הידע נותן תחושת שליטה ובטחון.

הרפיה:

תוך התייעצות עם הרופא המטפל, ניתן להיעזר בטכניקות הרפיה שונות מתחום הרפואה המשלימה (למשל, דמיון מודרך) כדי לעבור את התקופה עם כמה שפחות לחצים.

ייעוץ מקצועי:

בן הזוג, המשפחה והסביבה הקרובה ינסו לעזור לך, אבל זה לא תמיד מספיק. אם את מרגישה שאת צריכה יותר מזה כזה תוכלי לפנות ליעוץ מקצועי, אשר יכול לעיתים לשבור מעגלים, לעזור לפתח מודעות עצמית לתהליכים שלא טופלו בעבר, לפתח אמון ביכולתך לעמוד בקשיים ולהעניק לך תחושת שליטה במצב.